להיות מסעדן ביפו – התגובות (סרט ההמשך)


שקיעה ביפו - אחריה תבוא תמיד זריחה

האמת? הופתעתי! לא ציפיתי לכזו תמיכה ושיתוף. בשבוע שעבר פרסמתי טור לאחר פיגוע שהתרחש בטיילת תל אביב על גבול יפו, והמשמעויות של המצב הזה לבעלי עסקים ומסעדנים ביפו (לפוסט הקודם לחץ כאן). קולגות מעולם המטבח והמסעדנות וגם הרבה אחרים, כאלה שאני מכיר וכאלה שעוד לא היה לי העונג, פירגנו, שיתפו ותמכו. חלקם אף בא לתמוך בפועל במסעדה וזה מאד מרגש. העניין הזה הרי נוגע בכל מי שחי פה ורוצה להמשיך לחיות, לעבוד ולבלות, כאן במציאות המורכבת.

לפני שאשתף בתובנות שלי, בחרתי מתוך עשרות שיתופים ומאות תגובות ולייקים, לצטט חלקים מכמה תגובות בשם אומרם. בחרתי את הכלליות והעקרוניות יותר ופחות את האישיות המתייחסות אלי אישית או למסעדתי:


איל לביא: "בתור בעלים לשעבר של מסעדה ביפו, רוקח-ים, יכול לאמר שזוהי רק חלק מתמונה הרבה יותר קשה, מורכבת ובעייתית אותה חוויתי בשנתיים שחייתי שם. אפליה קשה של הרשויות. טיפול לוקה וחסר אחריות בחשיבה האסטרטגית ובמהלכי היומיום. בעיות לוגיסטיות (דרכי גישה, צווארי בקבוק, חניות, ניקיון....) גזענות...פחד...כעס...שנאה....צביעות... בואו נשים את האמת על השולחן...רובנו יעדיפו לבוא לבקר את שכנינו, לנגב חומוס, אולי לקנח בבקלאווה...ולחזור לאזור הנוחות שלנו ולא לראות את הפערים התהומיים. אולי כל אחד ואחת צריכים לעשות חשבון נפש אמתי ממקום הומני בסיסי ושוויוני ולא מתוך דעות פוליטיות או דעות קדומות."


לירן גרודה: "וואחד פוסט אמיתי ונכון למי שגר מבלה או בעל עסק ביפו."


אודליה בנאי: "אל תשאירו את המסעדנים של יפו לבד. יש ביפו, כמו בירושלים, מסעדות מצויינות."


יעקב פרחי: "פוסט כואב במיוחד, זה הזמן לבוא לתמוך ולתת יד לבעלי המסעדות ביפו."


והיו עוד רבים...


ככל שאני מתחקר לעצמי את המצב, אני מגיע למסקנה שהשחקנים העיקריים במשחק הזה הם העסקים עצמם, התקשורת, הרשויות והציבור הרחב. ולחדשות בהרחבה.


העסקים: עסקים ביפו יכולים בקלות לבחור בתפקיד הקורבן, המסכן והמתבכיין. ולא שאין על מה, יש המון טענות, קשיים ואתגרים, אבל אימוץ הגישה הקורבנית לא תקדם אותנו, נהפוך הוא. אימוץ גישת "עסקים כרגיל", בניית אסטרטגיה שחושבת קדימה, ויצירתיות עסקית שמנסה להתגמש לנוכח הקשיים ולשנות או להוסיף תכנים ושירותים כדי להתאימם למציאות – אלה צריכים להיות הקווים המובילים. רק לדוגמא, אם תיירות החוץ נפגעת (הרי אין לנו באמת שליטה כיצד הדברים משתקפים בעולם), אז לפנות לתיירות הפנים. דווקא מתוך הלחצים יכולים לצמוח רעיונות לשיתופי פעולה, פניה לקהלים חדשים ולא צפויים, הזדמנות לחשוב על ריענון הקונספט, התפריט, הגישה השיווקית... רק טוב יכול לצמוח מהשקעת מחשבה ומשאבים בכיוונים בונים. זהו המסר שעלינו להעביר, ולא ליפול למלכודות של אינטרסנטים ובעלי אג'נדה פוליטית, תקשורתית או אחרת.


התקשורת: אחריות כבדה מוטלת על כתפי התקשורת. דיווח מגמתי עם אג'נדה שהוגדרה מראש מייצרים רייטינג בעיקר כי הם נוגעים בפחדים ובעצבים הרגישים של הציבור. אני לא אומר שלא צריך לדווח. אבל כאשר פונה מפיקה של כלי תקשורת מוביל ומחפשת "לצלם קבוצת תיירים שבאה ליפו", או "לראיין בעל עסק ביפו שיספר כמה המצב קשה", זו הכתבה של אג'נדה. זו הגדרה מראש של מה הכתבה אמורה להציג. זהו לא דיווח אמת שמשקף את המציאות על מורכבותה, אלא רק הצגת פנים נבחרים שלה המשרתים אינטרס. כמו שכבר כתבתי, כאשר הדיווח בטלוויזיה מועבר בשידור חי מהטיילת בתל אביב כשיפו ברקע מדרום, והכתב אומר "כאן מאחורי התרחש הפיגוע" – הצופה מבין שיפו וכנסיית סנט-פיטר שברקע היא מקום הפיגוע! כאשר כתבת שטח מדברת עם בעל מקום בשוק הפשפשים שאומר שלא נכנעים לטרור ואולי יש קצת פחות אנשים כרגע, "אבל אנחנו כאן ונישאר כאן", והכתבת מתעקשת "אבל אתה לא חושש שאנשים לא יגיעו עכשיו ליפו?"... היא רק יוצרת ומלבה פחדים. אם כך מציגה את המצב התקשורת המקומית למה שנלין על התקשורת הבינלאומית שמשקפת אותנו בעולם, וגוררת עקב כך גל ביטולי הזמנות של תיירים. לתקשורת תפקיד מהותי בסיפור הזה ואנחנו (העסקים) צריכים לעזור לה להציג נכון את המצב ולא לשתף פעולה עם הצגת אג'נדה שפוגעת בנו.


הרשויות: לצערי הרשויות (המקומיות. על הלאומיות אני כלל לא מדבר...) לא יוצאות מגדרן בטיפול במצב. סיסמאות ופעולות קוסמטיות לא באמת עוזרות. אם מתעקשים לקרוא לעיר הזו "תל-אביב יפו", הייתי שמח לראות את אדוני ראש העיר דואג להסתובב ביפו, לבלות ביפו, מקיים ישיבת מועצה פעם בשבועיים ביפו. תמיכה בעסקים ביפו עולה כסף. אין מנוס מהוצאה כספית. תמיכה ישירה יכולה לבוא בצורה של הקלה במיסוי ובהליכים, אבל לא בהכרח. השקעות בתשתיות באופן מושכל ותוך חשיבה משותפת עם התושבים ובעלי העסקים – חניה, דרכי גישה, פקקי תנועה – היא חלק מהעניין. דוגמא: סגירת רחוב לואי פסטר לצורך עבודות במשך למעלה משנה (!!!) פגעו ופוגעות קשות בגישה ליפו העתיקה. גם אם מדובר בשיפור תשתיות הכרחי, עבודות אלה מתנהלות בעצלתיים (קטע כביש חיוני באורך 200 מטרים נסגר לעבודות למעלה משנה). דוגמא נוספת: הרשויות בנו בחכמה מאות מקומות חניה בחניון נמל יפו, אולם הקהל לא מנצל אותו. שרות הסעות מעגלי (שאטל) שהיה משרת את יפו העתיקה ואולי גם את שוק הפשפשים, היה מנגיש את האזורים האלה ביתר קלות. החברה לפיתוח יפו (שהינה גם בבעלות עיריית תל אביב) וראשיה עושים מאמצים כמיטב הבנתם אבל מגבלתם היא בעיקר תקציבית. אירועים מבוססי הופעות של להקות קאברים ואמנים לא ידועים, לא באמת מביאים קהל לכיכר קדומים וליפו העתיקה. כדי להציב את יפו העתיקה על מפת אזורי הבילוי הפופולריים צריך לייצר בה תוכן אטרקטיבי! להביא מופעים של אמנים בעלי שם ומושכי קהל, לייצר פסטיבלים (אוכל, אמנות, ספרים, פעילויות ומיצגים הקשורים לים ודייגים, מיצגים ותכנים הקשורים לרב תרבותיות ופלורליזם, ישנם אלפי רעיונות). אלא שכל זה עולה הרבה כסף ודורש הפקה מקצועית. ואולי לא באמת אכפת לקובעי הדרך שבסוף עסקים יסגרו ויעזבו את יפו. ואולי ישנה אג'נדה נסתרת של הפיכת האזור לגוש נדל"ן לעשירים שיכולים להרשות לעצמם בית ביפו על הים...? ...לא, לא יכול להיות.


הציבור הרחב: אני לא מסיר אחריות מהציבור, אבל הציבור במידה רבה מגיב. אם עסקים ישדרו "עסקים כרגיל" ולא "אנשים מפחדים לבוא אלינו", אני רוצה לקוות שהתקשורת לא תחפש רק את המסכנות אלא תדגיש גם את אווירת ה"עסקים כרגיל" (כסיפורם של אנשים שלא נכנעים וממשיכים בדרך בה הם מאמינים), ואם הרשויות יפנו משאבים וחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ולא יצאו ידי חובתם בטיוח ע"י קיום מופעים בינוניים – הציבור יגיב ויגיע. הציבור לא הדיר רגליו מדיזנגוף סנטר או מרחוב דיזנגוף בכלל (למרות הפיגוע לפני חודשיים), והציבור מסתובב בפתח תקוה (שבה היה פיגוע באותו יום ממש) או ברעננה (בה היה פיגוע לפני מספר חודשים). אני לא מתעלם מהגורמים בציבור שמחרימים ערים מעורבות והחלק בציבור שחש רגשי שנאה וגזענות. קטונתי מלעסוק כאן ברעה הזו, ויתכן שציבור זה ימשיך להדיר רגליו מערכם מעורבות, מיפו, מהעסקים ביפו, מהמסעדות ביפו ומהמסעדה שלי. אבל אני רוצה לקוות להאמין שזה לא הרוב.


לסיום הינה ראיון שפורסם היום ב- Ynet (עורכת תיקי גולן, מראיינת אלכסנדרה לוקש):


לכתבה המלאה לחץ כאן.

כתבתי כבר שאני אופטימי? אני נשאר אופטימי. אבל זהו קול קורא לעסקים, לתקשורת, לרשויות ולציבור הרחב. אל תהיו ריאקטיבים. תתגייסו. תבואו. תפיצו. תתמכו. תעודדו. יפו מדהימה. יש עתיד ביפו.

שמחתי לארח. מקווה לראותכם שוב,

איל


#EyalSaban #אילסבן #סרדיניה #מסעדנות #יפו #ynet