למה לעבוד קשה? Y should I get a Job

האם אפשר לנהל בהצלחה עסק שמתבסס על דור ה-Y ואלה המושפעים ממנו?



אני: "יופי, אז קבענו ראיון למחר ב-4?"

מועמד/מועמדת: "סבבה, מחר ב-4"

למחרת ב-4:00, המועמד/מועמדת לא מגיע/ה. גם לא ב 4:05, 4:15, 4:30.... וגם לא עונה לטלפונים...

זהו תסריט קבוע. טבחים, טבחיות, מלצרים, מלצריות, מנהלים ומנהלות משמרת, שוטפי כלים – כל התפקידים במסעדה, ובעיקר בני 20-35 אבל לא רק וגם זה במקרה הטוב, שבו מועמדים טרחו לענות למודעת דרושים או לקמפיין גיוס.


עוד דוגמאות מהתקופה האחרונה (כבר בשיחת הטלפון הראשונית)?


מועמדת למשרת מלצרות: "בשביל 30 ₪ לשעה מינימום אני לא יוצאת מהבית..." (אגב, גם כשמוצע שכר נטו עם כל הזכויות הסוציאליות, כשבפועל עם טיפים התשלום יכול לעבור 10,000 ₪ נטו לחודש בתלות בכמות המשמרות ובימי הפעילות...)


מועמד למשרת טבח: "אני רוצה 40 ₪ לשעה, ואני לא עובד בסופי שבוע..." (מועמד שסיים לאחרונה קורס בישול או עבד לא יותר מכמה חודשים כל פעם בכמה מקומות, ובקורות החיים הגדיר עצמו כ"שף"...)


מלצר המוצע לו קידום לתפקיד ניהול משמרת: "לא רוצה אחריות וניהול... תן לי למלצר וללכת הביתה"


אני שומע סיפורים דומים ממרבית חברי המסעדנים אבל גם מחברי בתחומים אחרים, המחפשים מהנדסים בחברות הייטק, פועלים במפעלים יצרניים, נותני שרות כמו מנהלי חשבונות, פקידים ועוד.


עובדים הינם הבסיס לכל פעילות עסקית. כמעסיק, הקושי העיקרי מהתנהלות כזו של עובדים הינו בצורך לנהל פעילות בתנאי חוסר וודאות וחוסר יציבות של מצבת העובדים המקיימים בפועל את הפעילות העסקית, וזאת בנוסף לשאר גורמי אי הודאות הקיימים ממילא כמו אי יציבות ביטחונית, כלכלית, עונתיות, תחרותיות, טרנדיות ועוד.


קיימת ספרות ענפה בנושא, מתוכה בחרתי שני מאמרים מעניינים שכדאי לקרוא: "דור הY בישראל" של תמר אלמוג ועוז אלמוג, ו"למה אנחנו עובדים גרועים?" של צליל אברהם.


דור ה-Y בעולם המערבי (ילידי שנות השמונים והתשעים) גדלו לתוך האצה מהירה בפיתוחים טכנולוגיים, אינטרנט, רשתות חברתיות, מסכים, גירויים ותהליכי גלובליזציה. בארץ, בני דור ה-Y גדלו בנוסף גם עם מתקפת טילים מעיראק, רצח רבין, פיגועי טרור, מלחמות לבנון הראשונה והשנייה, והשפעתו של דור זה על החברה הישראלית משמעותית מאד. מעניין לקרוא מחקרים המתארים את דור ה-Y אבל מתוך המאפיינים הרלוונטיים לעניין מאמר זה הייתי מציין את ההתנתקות ממסגרת תעסוקתית מחייבת ומהתמכרות לקריירה אישית, וכן חוסר שקט מתמיד שנובע מצורך בגיוון בכל תחום (אוכל, לבוש, בני זוג, עיסוק...). מאפיינים אחרים שמתוארים בספרות כוללים עילגות רגשית, הסתגרות מהעולם, מיקוד עצמי, טשטוש הבדלים מגדריים, בשלות מעוכבת, תלותיות, התמכרות לתקשורת ולטכנולוגיה ממוחשבת ועוד.


בגישה הומוריסטית יש המסבירים שדור ה-Y נקרא כך עקב השאלות המאפיינות אותו...


Y should I get a job?

Y should I leave home and find my own place?

Y should I get a car when I can borrow yours?

Y should I clean my room?


קיימים הסברים וניתוחים שונים להתפתחות מאפיינים אלה בקרב דור זה ובהן שילוב של גורמים כגון קריסת התרבות הסמכותית (הורות לא סמכותית), מרד פאסיבי בדור היאפים (דור ההורים) השאפתן והחרוץ והעברת משקל מתרבות עבודה לתרבות בידור ופנאי. גישה פחות פסיכולוגית ויותר חברתית מדברת על תגובתו של דור זה כנגד "המערכת" שבמשך עשרות שנים דרשה גמישות ניהולית בכל מחיר, התנגדה לעבודה מאורגנת, דרשה להפריט חלקים גדולים בשרות הציבורי, ובכך למעשה הקטינה משמעותית את הביטחון התעסוקתי. מכאן שהעובדים בדור זה התאימו עצמם לעולם החדש ולמדו לא לצפות ליציבות ולכן גם לא להעניק חזרה יציבות ומחויבות...


לסיכום:


כל פעילות עסקית מתבססת על אנשים. ההון האנושי של הפעילות. חלק ניכר מכוח העבודה בעולם המסעדנות מבוסס כעת על דור ה-Y (ילידי שנות השמונים והתשעים). קשה לבסס פעילות עסקית כלשהיא רק על דור זה (בהכללה כמובן, שהרי ישנם יוצאי דופן). נדרשת שדרה ניהולית או גרעין של בני 35-45 או יותר, לרוב בעלי משפחה, אחראים ומחוייבים אישית ורגשית – אשר בשל אופים וחינוכם יישאו על כתפיהם את הנטל ויאלצו להתמודד יום-יום עם האתגר של גיוס, איוש וניהול התפקידים השונים בארגון. זאת במקביל לחשיבה מחוץ לקופסא על שיטות איתור וגיוס (שימוש ברשתות חברתיות, ערוצי תקשורת עדכניים וממוקדים לקהל המטרה), שיטות תגמול חדשניות, שימור עובדים וטיפוח אלה היכולים לצמוח אל תוך שדרת הניהול העתידית (חדשנות ובידול במודלי התגמול, גמישות בתנאי ההעסקה, בתנאי שהדבר אפשרי במגבלות התקציב והתכנית העסקית) ואם אפשר אז יצירה משותפת עם העובדים של "אופק תעסוקתי" המציע ברמה מסויימת בטחון תעסוקתי הן לעובד המעוניין והן למעביד על ידי הצגת אופציות עתידיות אפשריות ויעדים ברורים על ציר הזמן של העובד והן של הארגון על ציר הזמן (בתלות כמובן בדינמיות של השוק ושל העולם).


having said that, בתחום המסעדנות, כששולי הרווח כל כך זניחים ותלויי מיקום, עונה ואופנה, ספק כמה גמישות והכלה ניתן ליישם...


שמחתי לארח. מקווה לראותכם שוב,

איל


הכותב הינו מסעדן, שף ובעלים של "סרדיניה - טרטוריה איטלקית" ביפו העתיקה






#EyalSaban #אילסבן #מסעדנות #ניהולמסעדה #eyalsaban #YGeneration